אמרי אמר זה קודם. אני רק עשיתי copy+paste 😛
אני חושב שכבר ציינתי את זה קודם, שבספטמבר-אוקטובר האחרונים יצאנו לטיול ארוך בארצות הברית. שזה אומר, הרבה נהיגה, הרבה רדיו אמריקאי, הרבה Samuel Adams, הרבה הופעות חיות, הרבה חופש… היה כיף חיים. לקחנו איתנו מכאן את הטאבלט שלנו (של אנדרואיד, כמובן) ככה שיכולנו להשאר מחוברים לעולם..
מסתבר שיש לי המון רעיונות לכתיבה, וזה די מפתיע 🙂 כשפתחתי את הבלוג לא יכולתי לראות מעבר לפוסט או שניים, ופתאום זה תופס צורה ומתגבש למשהו שאני מרגיש שלא מבייש את הכותב ויהיה כיף לאחרים לקרוא.
אני מאוד רוצה להתמקד דווקא באמנים שאני שומע שאני מרגיש שלא מקבלים מספיק או כלל חשיפה בשפה העברית. Dredg זו דוגמא נהדרת, ויבואו כאן מבול של להקות שכנראה בודדים נתקלו בהם.
לחיצה על הלינק 'פלייליסט' שנמצא בתפריט שלמעלה, תיקח אתכם ל-grooveshark שבו תוכלו לשמוע את כל השירים שפורסמו כאן.
יכול מאוד להיות שאני בנוסף ארכיב פלייליסטים לפי תקופת זמן מסוימת (כל חודש נגיד) אני לא חושב על לפרסם mixtape-ים כאן, קצת נראה לי מיותר… במיוחד שבשני קליקים אפשר לעשות סטרים ואת מה שאוהבים פשוט למצוא בדרכים שונות ומגוונות.
בינתיים, תהנו!
היא בלון.
היא אכזבה מודרנית. אני לא זוכר הרבה מאוד זמן מוצר שארוז היטב כ"כ והתגייסות כזו של כח תקשורתי ממוסד ועצמאי (אבל כנראה מסובסד) שבנה אמן מאפס (או ממציא אותו מחדש במקרה הזה).
שום דבר לא יכול להסביר את הכיסוי האוהב והאוהד שהיא קיבלה החל מ-stereogum ו-pitchfork , ועד ל-new york times ו-ynet. כזו תשומת לב שמורה בדרך כלל לאלבום חדש של u2 שיוצא וגם אז, היא לא נמשכת יותר מדי זמן, בטח שלא מפומפמת באיטיות ובהדרגתיות מבטיחה מספר רב כזה של חודשים.
הקטע הכי הזוי, שכנראה לא משנה כמה כסף יפמפמו לה ובה, וכמה כותרות היא מצליחה לייצר, לדעתי היא לא מצליחה לעבור מסך/במה. היא לא מצליחה להתחבר לנקודה שבה ההתנהלות שלה נראית נוחה וטבעית והיא מושכת את האש לעצמה עוד יותר, עם סידרה של הופעות חלשות, זיופים, בעיות בטונציה, חוזה דוגמנות, שפה מנופחת, עמידה לולבית משהו, חיבה מוגברת לצלמים ופפראצי והכי גרוע – אלבום משעמם וחסר אמירה.
האכזבה של כל האינדי קידס שגילו אותה קודם והתלהבו מ-Video Games פשוט מצחיקה, עבדו עליכם (וגם עלי, אני מבין לליבכם), אני מתנחם בספק שהיא תצליח לסחוב ולפתח קריירה ארוכה ומשמעותית בגלל שהיא בחרה להיות מוצר אינסטנט. בכל מקרה, Video Games עדיין שיר מצוין ואני מתכוון להמשיך ליהנות ממנו כמו שהוא ולקחת אותו איתי הלאה.
אבל עושה רושם שזו הרבה יותר… הרבה מאוד זמן אני מתלבט ומתחבט אם לפתוח בלוג ולכתוב קצת בעצמי. בתור צרכן מאוד גדול של תוכן שאחרים יוצרים, אני מרגיש צורך עצום לעשות לעצמי סדר בדברים שמעניינים אותי ושאני אוהב, ואולי על הדרך לעניין גם מישהו אחר…
נראה לי שלכתוב ולהתמיד לכתוב זה ממש לא פשוט… אבל, הנה הצעד הראשון 🙂
הפסקול 