נא להתלבש בהתאם

פשוט כיף של מוזיקה, אין לי הרבה מילים לשפוך על ה-Rework לשיר. אני לא ממש התעמקתי ב-How to dress well למרות שדי חיבבתי את Love Remains, ובטח שלא עשיתי דוקטורט על-Marina and the diamonds. השיר הזה הוא שלה במקור והוא מתויג כשיר דאנס-פופ, חומר מצעדים קלאסי  (וקליפ די נחמד), אבל לא משהו ששווה להרחיב עליו את הדיבור.

לכבוד הסינגל שיצא לא מזמן, כמיטב המסורת העמיסו עליו רמיקסים והעיבוד הזה בולט לדעתי בשונות שלו. מארק קרל לקח את הריף המוביל מהמקור, הקליט מחדש את ה-vocals, הוריד את הקצב של השיר בכמעט חצי, מילא אותו בסינטיסייזרים ופילרים בדיוק בכל הנקודות הנכונות ונתן למכונות תופים למשוך עם דיליי פצפון, מאז הראש שלי מתנדנד בצורה בלתי נשלטת ואני ממלמל "when you're around me, I'm radioactive".

מודעות פרסומת

אני בבית

אני זוכר את הרגע שבו שמתי לב ל-Midlake בפעם הראשונה. זה היה ממש מזמן, הם היו האלבום הכי טוב של "מוזיקה נטו" לשנת 2006 או משהו כזה, ואני תפסתי את הראש ושאלתי את עצמי "מי??? מה???" לא הבנתי, לא הכרתי, לא שמעתי את השם אפילו, הכנסתי את האלבום לרשימה דמיונית של דברים שאני צריך להקשיב להם ושם הוא נשאר למשך 3 שנים.

להמשיך לקרוא

אני ממש עייף

ויש לי כאב ראש, בסולם של אחד עד מיגרנה הוא עומד על חצי-מיגרנה..

בלי לשים לב ברח לי כל השבוע, התחלתי אותו בלי יותר מדי כוחות, ותכף כבר יום חמישי – מזכיר לי שקראתי כתבה מעניינת לא מזמן על מושג הזמן בין מבוגרים לילדים וכמה זה נורמלי שאנחנו מרגישים שהזמן פשוט "עף" לנו והשבועות עוברים מאוד מהר – תוך כדי שאנחנו חיים את החיים המונוטוניים, רפטיטיביים, חסרי הריגושים ובמילה אחת – שגרתיים כאלה 🙂 תוך כדי הרהורים קשים השבוע ברכבות, מחיר הפסק-זמן, מחירי הדלק המאמירים חיפשתי צלילים מוכרים שיזכירו לי שהכל בסדר.

להמשיך לקרוא

ממונית המוות למרכז התודעה

אז השבוע לכבוד ה-Valentine's day אני והבלוג שלי החלטנו יחד לספר סיפור קטן בפוסט הקודם, מן הסתם על אישתי.. ועל הימים הראשונים של הזוגיות שלנו – הפעם הראשונה שהיא נשארה לישון יחד איתי… סידרתי לך יופי של קריאה לקפה של הבוקר, אה ? 🙂

ובעצם, כל הבלוג הזה הוא על אהבה..

להמשיך לקרוא

מדינת התמודדות

מסתבר שיש לי המון רעיונות לכתיבה, וזה די מפתיע 🙂 כשפתחתי את הבלוג לא יכולתי לראות מעבר לפוסט או שניים, ופתאום זה תופס צורה ומתגבש למשהו שאני מרגיש שלא מבייש את הכותב ויהיה כיף לאחרים לקרוא.

אני מאוד רוצה להתמקד דווקא באמנים שאני שומע שאני מרגיש שלא מקבלים מספיק או כלל חשיפה בשפה העברית. Dredg זו דוגמא נהדרת, ויבואו כאן מבול של להקות שכנראה בודדים נתקלו בהם.

להמשיך לקרוא

My happy place

Thrice ואני, זה סיפור אהבה מוזיקלית בוגרת, זאת הלהקה היחידה שבחיי הבוגרים, האהבה, ההערכה וההתעמקות שלי ביצירה שלהם מגיעה לרמות של הערצה לגאנז של ילד בכיתה ז' בתחילת שנות ה-90 🙂

להמשיך לקרוא

הצלחה מודרנית, חלק 2

אז אחרי שסיימתי להוציא את הקיטור על לנה דל-ריי, הרגשתי שמאוד יהיה נחמד לדבר על אמן נוסף שיצא לי להרהר בו לא מעט לאחרונה.

עוד פעם, שיר אדיר ואינסטנט הייפ. קראתי עליו לפני יותר מחצי שנה כאן, וזו היתה הפעם הראשונה שבה נתקלתי ב-Gotye, אבל בניגוד ללולבית מהפוסט הקודם יש פה אמן מצוין שכנראה מוכר מספיק כבר קודם במדינה שלו (אוסטרליה) והספיק לשחרר הרבה מוזיקה עוד לפני ההייפ הזה.

להמשיך לקרוא

כלא נהדר

אז ללהקה הזו קוראים Jail ולשיר הזה קוראים "The Stroller" מתוך אלבום באותו השם שיצא איפשהו בשלהי 2010.

קראתי עליהם לראשונה כאן. את האלבום לא כל כך אהבתי, אם אני זוכר טוב.. הוא די שעמם אותי.

אבל כל פעם שאני שומע את השיר הזה נהיה לי טוב. יש פה ריף גיטרה מעולה שמחזיק את השיר בצורה רצופה לכל האורך. אני ממש אוהב את איך שבנו את המלודיה והפכו את הסאונד המחוספס להרבה יותר נגיש.