קופיקאטס

ניסיתי לכתוב את הפוסט הזה פעמיים.. באמת שניסיתי, ופעמיים הדפדפן נתקע לי והייתי צריך להתחיל מחדש. ואין לי כח לכתוב הכל שוב פעם.

יצא לי היום תוך כדי העבודה לשמוע קצת מוזיקה, נתגעגעתי (=נתקפתי געגועים) לאינטרפול, ומכל הרפרטואר שלהם דווקא את Our Love To Admire בחרתי לשמוע… אולי כי הוא בולט יותר על המדף. אז אחרי שתקופה די ארוכה לא שמעתי אותם (ותודה מראש לאחותי ולגיסי שבגללם פספסתי את ההופעה שלהם כאן כי הם החליטו להתחתן באותו היום).. התענגתי על כל צליל, ועל תרגיל היינריך במיוחד, הוא פשוט נשמע רעב יותר מהשאר, הסאונד פשוט אדיר וצעקות היגון היבשות של פול בנקס מפחידות אותי.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “קופיקאטס

  1. במסגרת ההכנה להופעה של אינטרפול הקשבתי שוב לכל האלבומים וגיליתי שאת Our Love to Admire אני אוהב הרבה יותר ממה שציפיתי – אפילו יותר מ-Antics. בטח ראית מה שכתבתי על ההופעה – הסטליסט היה נהדר, והם מקצוענים אמיתיים, אבל קשה לי להנות מהופעות במקומות בגודל של ההאנגר – אני פשוט מרגיש שהמרחק בין האמן לקהל גדול מכדי ליצור את המגע שהופעה זקוקה לו.

  2. אני חושב שזה האלבום הכי טוב שלהם, אחרי שבימים האחרונים הקשבתי לכולם – אני פשוט שזו היתה הפעם הראשונה אחרי הרבה זמן שהם הקליטו בלי איזשהו נטל הוכחה ועם הרבה כיף ותמיד אפשר לשמוע את זה במוזיקה… בכל מקרה אני מסכים לגמרי עם מה שאתה אומר על האינטימיות.. בפעם הבאה ננסה לחבר אותם עם הפיקסיז ככה שלפחות נהנה מפירות הביטול בבארבי 🙂

  3. פינגבק: Music Lover On The Net 16'12 | הפסקול

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s