אני בבית

אני זוכר את הרגע שבו שמתי לב ל-Midlake בפעם הראשונה. זה היה ממש מזמן, הם היו האלבום הכי טוב של "מוזיקה נטו" לשנת 2006 או משהו כזה, ואני תפסתי את הראש ושאלתי את עצמי "מי??? מה???" לא הבנתי, לא הכרתי, לא שמעתי את השם אפילו, הכנסתי את האלבום לרשימה דמיונית של דברים שאני צריך להקשיב להם ושם הוא נשאר למשך 3 שנים.

יום חורפי אחד בשלהי שנת 2009, חברה טובה שלי מהעבודה, שלצורך העניין נקרא לה "אני לא אוכלת בסלטיה", תוך כדי אחת מני שיחות רבות על מוזיקה, הגענו ל"האם אתה מכיר", ואז נזרק השם Midlake ואני נתפסתי hands down עם ה-pants down. היא הביאה לי את הדיסק הנהדר שלהם משנת 2006 The Trials Of Van Occupanther, לחצתי על Play, והבנתי. עוד לפני שהוא הספיק להוציא מילה מהפה על Roscoe, סתת האבן שחי במאה ה-19 אני כבר הייתי מכושף.

קצת מסובך להסביר מה עובר לי בראש כשאני מקשיב להם, אבל זה Mash-up אחד גדול של אמריקנה, Fleetwood Mac, בית קטן בערבה, שנות ה-70, זכרונות ילדות רחוקים, עצב גדול על כך שלא הכנסתי אותם לחיי מוקדם יותר, אבל גם אושר עילאי שיש בעולם מוזיקה שהיא כל כך יפה.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s