אני ממש עייף

ויש לי כאב ראש, בסולם של אחד עד מיגרנה הוא עומד על חצי-מיגרנה..

בלי לשים לב ברח לי כל השבוע, התחלתי אותו בלי יותר מדי כוחות, ותכף כבר יום חמישי – מזכיר לי שקראתי כתבה מעניינת לא מזמן על מושג הזמן בין מבוגרים לילדים וכמה זה נורמלי שאנחנו מרגישים שהזמן פשוט "עף" לנו והשבועות עוברים מאוד מהר – תוך כדי שאנחנו חיים את החיים המונוטוניים, רפטיטיביים, חסרי הריגושים ובמילה אחת – שגרתיים כאלה 🙂 תוך כדי הרהורים קשים השבוע ברכבות, מחיר הפסק-זמן, מחירי הדלק המאמירים חיפשתי צלילים מוכרים שיזכירו לי שהכל בסדר.

וחשבתי על הפרוייקט החדש שלי לשנה החדשה (אתם קוראים בו עכשיו :)), ואז על שיר באותו השם של Further Seems Forever, ועל למה דווקא מכל המוזיקה שאני שומע דווקא הם (ו-Thrice) נדבקו בי כ"כ (יחד עם עוד כמה להקות כביכול איזוטריות). פשוט בתקופה מסוימת שמעתי את האלבומים של שניהם ומשהו בהם כנראה כל כך חדר והשתרש בי, שאין לי הסבר טוב אחר.

אולי זה היה השם האדיר ומלא הסימבוליות שלהם. הסיפור של הלהקה קצת פחות רומנטי – היה להם מאוד קשה לשמור על זמר, והם החליפו 3 זמרים במהלך חייהם הקצרים (ככה שבכל אלבום שר זמר אחר) עד שהתפרקו ב-2006, אבל הלהקה מזוהה יותר מכל עם הסולן הראשון שלהם – Chris Carrabba (שעזב אותם והקים את Dashboard Confessional), וכן.. גם בהם יש מוטיבים של אמו, אבל שוב במובן הטוב של המילה – שיש המון רגש במוזיקה, וקצת מוטיבים דתיים ובעיקר חבורה של צעירים נמרצים עם חלום וסאונד מדהים.

לפני כשנה הם הודיעו על איחוד ויצאו לסיבוב הופעות קצרצר שבמסגרתו יצא EP של שני שירים ישנים שהוקלטו מחדש בצורה אקוסטית, הגרסא הזו לשיר נלקחה ממנו.

 

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s