אז אחרי שסיימתי להוציא את הקיטור על לנה דל-ריי, הרגשתי שמאוד יהיה נחמד לדבר על אמן נוסף שיצא לי להרהר בו לא מעט לאחרונה.
עוד פעם, שיר אדיר ואינסטנט הייפ. קראתי עליו לפני יותר מחצי שנה כאן, וזו היתה הפעם הראשונה שבה נתקלתי ב-Gotye, אבל בניגוד ללולבית מהפוסט הקודם יש פה אמן מצוין שכנראה מוכר מספיק כבר קודם במדינה שלו (אוסטרליה) והספיק לשחרר הרבה מוזיקה עוד לפני ההייפ הזה.
עכשיו בזכות האינטרנט והקאבר הנהדר שעשו לו Walk of the earth – שלקחו את השיר הזה והדגימו לכל העולם כמה יופי אפשר לעשות מגיטרה אחת, שתי כפות ידיים שנותנות קצב ועוד שבע כפות ידיים שפורטות (כן, 7.. ספרתי – תסתכלו טוב על הבחור עם הכובע :)) ונתנו תשומת לב כזו לכל הפרטים הקטנים, כמו ההרמוניות הקוליות, הטונציה בפזמון על מילים מסוימות ("it feels so rough …").
מעל 100 מיליון צפיות משותפות במקור ובקאבר ואני לא מסוגל להחליט איזה מהם טוב יותר, הטקסט הכנה והמדויק, על חווית הפרידה, ההגשה של "הצד שלו, הצד שלה" והדרמטיות שנבנית לאורך השיר פשוט עושה אותו, ועושה לי טוב כשאני שומע אותו.. ובכלל לא אכפת לי שהשמיעו אותו השבוע בגלגל"צ אחרי שיר של שרית חדד, אני הכרתי אותו קודם! (ותודה לאיל)
הפסקול 
פינגבק: Music Lover On The Net 06’12 | הפסקול